אודות סניף עובדי סינמטק ירושלים

Sunday 21 כJun, 2009

ראשיתו של סכסוך העבודה שפרץ בסינמטק ירושלים במהלך שנת 2009, היה פגיעה בתנאי העסקתם ובפרנסתם של העובדים, תוך איום מפורש בפיטורין. אולם, ככל שנקפו הימים, והשכבות העליונות של הקרקע נסדקו לאיטן, החלו עקרונות מוסריים רחבים בהרבה לעלות ולקבל צורה וממשות. בבהירות הצטייר הצורך, שעד מהרה היה לכורח, לחולל שינוי מן היסוד בנורמות ההעסקה של מוסד התרבות החשוב הזה. 

מטרתנו היא לפעול למען שוויון תנאי העסקה, מניעת פיטורים לא מוצדקים ויציבות תעסוקתית, ביטול העסקת עובדי קבלן, תנאי פנסיה ראויים ולטובת עיגון כל אלה בהסכם קיבוצי מחייב.

תולדות המאבק: הקמת ועד העובדים והניסיון להגיע למשא ומתן עם ההנהלה החל כבר בתחילת פברואר 2009, מיד עם הקיצוץ החד צדדי והאלים שנקטה ההנהלה. המשכורות של מרבית העובדים לא עוברות את ה-7,000 ש”ח ברוטו, קיצוץ חד כזה (בין 7.5% ל-20%) שווה ערך לעגלת סופר אחת פחות בחודש. כשיש לך משפחה צעירה או אם אתה חוסך לקראת פנסיה – זה לא פשוט.

ההנהלה מרחה את הזמן במשך חודשיים ולא הסכימה למשא ומתן. לכל היותר הסכימה ההנהלה ל”היוועץ” עם נציגות העובדים. אחרי חודשיים של ניסיונות הדברות, הכרזנו על סכסוך עבודה.

בסוף אפריל התקיימה פגישת מו”מ ראשונה – העובדים עמדו על כך ש”הסכם קיבוצי” – מונח משפטי שמהותו היא שזכויות העובדים מוגנות בצורה החזקה ביותר – ייחתם בתום המשא ומתן. ההנהלה סירבה.

בתחילת מאי התברר שנגרעו מיליון ש”ח מתקציב הסינמטק. ההנהלה לא הייתה מוכנה להבטיח לעובדים שמצב גירעוני זה לא יוביל לפטורי עובדים ולא הסכימה לייעל עוד את תקציב פסטיבל הקולנוע.

בפגישת משא ומתן שהתקיימה בין הצדדים באמצע מאי הדרישה של העובדים הייתה: הסכם קיבוצי המסדיר את הביטחון התעסוקתי. ההנהלה סירבה לשמוע את צד העובדים קודם להתחייבות על שקט תעשייתי במהלך הפסטיבל.

בשעה שההנהלה סירבה למו”מ של ממש, והמשיכה לחזור על הצעות בלתי מחייבות, החליטו העובדים להפסיק לפחד ולהתחיל לפעול. הוצאנו הודעה לתקשורת, וקיימנו עיצומים של חצי יום שכללו קיצור יום העבודה בשלוש שעות וביטול שתי הקרנות ערב. במקביל התקיימה הפגנת עובדים ברחבת הסינמטק.

לבסוף, כאשר בפגישת מו”מ ניאותה ההנהלה לנסח הסכמה רפה מאד, מותנית וזמנית, לעניין ההסכם הקיבוצי – היא חזרה בה בעצת יועציה ועורכי דינה. זה היה ביום ד’ 4.6.09, בשעות הערב. ביום ה’ 5.6.09 פנתה ההנהלה לבית הדין על מנת להוציא צו מניעה שיאסור על העובדים לנקוט בעיצומים נוספים עד לאחר פסטיבל הקולנוע שיתקיים באמצע יולי.

למרבה ההפתעה, השופטת בבית הדין האזורי לענייני עבודה החליטה לעמוד לצד ההנהלה ולהוציא את הצו המונע מאיתנו את זכותנו הבסיסית כעובדים – זכות השביתה – למשך כחודש וחצי!

נשיא בית הדין הארצי, השופט סטיב אדלר, הפך את ההחלטה בפסק דין חשוב ותקדימי. הוא הורה לצדדים לשוב למו”מ אינטנסיבי. למרות זאת, המו”מ המשיך להתנהל בעצלתיים מצד ההנהלה, עד שלבסוף, לאחר שבתחילת השבוע בו אמור היה להיפתח הפסטיבל הוכרזה על ידי העובדים שביתה כללית, עלה סוף סוף המו”מ הילוך, ובמאמץ משותף של נציגי העובדים וההנהלה, נחתם בבוקר ה- 9.7.09, ההסכם הקיבוצי הראשון אי פעם בסינמטק ירושלים. ההסכם כולל מספר סעיפים מהותיים, ובהם ביטול הדרגתי של הקיצוץ, מנגנון פיטורין נאות, והסכמה לגבי המשך מו”מ לאחר הפסטיבל, שמטרתו חתימה על הסכם קיבוצי כולל ומקיף. הפסטיבל, אם כן, התקיים כסידרו, במלואו, בלא הפרעות ובלא תקלות, כפי שיודעים עובדי הסינמטק לקיימו מדי שנה בשנה.

בימים אלו מתנהל מו”מ בין הצדדים, ואנו מקווים כי הוא יסתיים בהסכם הוגן, לשביעות רצונם של שני הצדדים, תוך שיפור משמעותי של הנקודות הבעייתיות בתנאי העסקתם של העובדים. המשך, מן הסתם, יבוא.

תגובה אחת »

ישר כוח לחברים מהסינמטק!

2 בSeptember, 2009 | 1:34 am